וכמו המון מילואימניקים, כנראה גם אתה ביניהם – שמנו את הכל בצד.
העסק, המשפחה, כל מה שהוא כביכול "שלנו"..
שמנו בצד ויצאנו.
ולמה עשינו את זה? (לא רק אנחנו.. גם אתה..)
אתה מבין? המוח שלנו מתוכנת להגיב במקרה חירום ב2 צורות:
Fight או Flight.
וברגע שאנחנו בתור מילואימניקים הבנו את הסיטואציה ואת מה שקורה באותה שבת,
נכנסו למצב מלחמה.
הכניסה למצב מלחמה עזרה לנו לעזוב הכל ולצאת להילחם.
ועכשיו המשימה שלנו היא להצליח לצאת מ'המצב המלחמתי' ולחזור לשגרה.
לחזור לחיים.
החזרה לשגרה מביאה איתה אתגרים וקשיים רבים
איך לגשר על הפערים שאני מרגיש ביני לבין מי שנשאר בבית וחווה חוויה שונה לחלוטין?
איך חוזרים לשגרה מבלי לזנוח בצד את כל מה שעברנו?
עברנו חוויות של עוצמה, של רעות, שייכות ומשמעות,
וכמובן גם חוויות של אי ודאות, ריחוק ופחד
שמצריכות עיכול ושהייה, שאולי מבקשות מאיתנו שינוי בחיים,
אבל שגרת היום יום וההרגלים הישנים כל כך שואבים,
שהכי קל זה לשים הכל בצד ולתת לחיים להתגלגל הלאה..
השאלה איך חוזרים אחרי כל זה לשגרה ואיך הופכים את כל זה לצמיחה והתפתחות
בלך לך אנחנו מייצרים מרחבים, תוכניות ותהליכים לגברים שנמאס להם להרגיש תקועים בחיים
דרך מפגש חברי ולא שיפוטי, יציאה לטבע, חוויות אתגר עוצמתיות, כלים לתקשורת ועבודה רגשית
במטרה ליצור קשרים חבריים חדשים ועמוקים, לחוות את החופש ואת העוצמה של החיים ולהביא לצמיחה והתפתחות בחיינו!
על לך לך חלמנו ערב אחד כשישבנו מסביב למדורה אי שם במדבר יהודה, שני חברי ילדות בגלאי ה-30 אוהבי חיים, אדם וטבע שמצאנו את עצמנו באמצע החיים שמים לב כמה הרבה אנחנו מקבלים מההפסקה במרוץ, מהחוויה העוצמתית של הטבע יחד, מהשיתופים, ההקשבה והתמיכה זה של זה יחד עם האוכל הטוב, הצחוק והשקט המדברי וכמה כל זה נדיר כל כך בחיים שלנו.
אחרי שינה קצרה התעוררנו ויצאנו ליום מלא ומרגש במדבר מלא נופים מטריפים ובחוויות עוצמתיות, במהלך היום לא הפסקנו לדבר על החיים, השמחה והאתגר שבהם,
לפני שנפרדנו דיברנו שאנחנו הגברים פשוט חייבים מרחב משמח, עוצמתי ומרענן בשביל לחיות את החיים שלנו בצורה מלאה. וכך הכל התחיל… קבוצה ועוד קבוצה, תוכנית ועוד תוכנית, אט אט נוצרה לה קהילת גברים שרוצים לחיות על מלא. שלא מוכנים להסתפק בחיים פושרים, שמוכנים לתמוך ולדחוף אחד את השני להתקדם ולהיות הגרסה הכי טובה של עצמם.
שמי רועי דביר, עד למלחמה עסקתי בליווי של גברים בתהליכי צמיחה והתפתחות במסגרות שונות, בצורה פרטנית וקבוצתית עד שלפני שנתיים יחד עם עקיבא הקמנו את "לך לך- קהילת גברים"
עם תחילת המלחמה גוייסתי בצו 8, הייתי במשך חודשיים קמ"ן יחידה בגבול הצפון לאחר מכן המשכתי לעוד 3 חודשי מילואים בהגמ"ר עציון. במהלך התקופה הזו חווייתי כמו כולנו אובדן וכאב גדולים שהביאו איתם שלל רגשות בעוצמות שלא הכרתי- תחושות של כעס וזעם שהשתלבו עם שייכות חברות ורעות, תחושות של חוסר אונים יחד עם תחושת שליחות.
אני מרגיש שלאחר התקופה הזו עברתי בתוכי שינויים מרחיקי לכת, ותפיסת העולם שלי השתנתה. יש בי רצון עז לקחת חלק פעיל יותר בחיים, בחיי הפרטיים, במערכות היחסים שלי, בקהילה ובחברה.
אני גר בשדה בועז, מנחה קבוצות גברים ומלווה רגשי.
שמי עקיבא יעקובוביץ, במהלך מסע החיים שלי למדתי שחוויות לא פשוטות יכולות להפוך להיות מקור לעוצמה ושמחה בחיים במידה ואנחנו דואגים לעצמנו למרחב תומך ומאפשר לכך.
בין אם זה אובדן, חוסר בטחון עצמי, פחדים שונים או תחושה שאתה לא יודע מה לעשות עם עצמך במהלך החיים – כולם יכולים להפוך מאתגר למקפצה לחיים מלאי שמחה ומשמעות.
במהלך המלחמה גוייסתי למשך ארבעה חודשים כשריונר בגבול הצפון בהיותי עצמאי עם שני ילדים שנשארו בבית ועם אשה בהריון מתקדם שנשארו מאחור.
התקופה הזו חידדה לי את גודל האתגרים שכל אחד מאיתנו המילואימניקים עוברים בתוך האתגר הלאומי הגדול ממילא ואת כך שכל אחד מאיתנו פשוט חייב ויכול לייצר לעצמו תנאים וכלים שיעזרו לו לחזור לחיים שלו בצורה עוצמתית שמחה ומלאה.
אני מנחה קבוצות, מלווה רגשי ומדריך חבל ואתגר.